בְּרֵאשִׁית, בָּרָאו המילים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ המילים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶרו המילים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. וַיַּרְאו המילים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוב; וַיַּבְדֵּלו המילים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָאו לָאוֹר פבל, וְלַחֹשֶׁךְ פטריוט; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד. היה, יהיה, עבר, הווה לפניי, אחריי, קרה, קורה פסיק, מחיק, נוזלי, דליק נופל, עומד, חולה, בריא ידוע, שגוי, מושא, נושא חיי, דומם, שמן, רזה פרוע, ברור, חוקי, סורר אחד, שתיים, מיליון, שש נקי, נקי, נקי, דיו מילה, חיבור, חרוז, אות אתם, אתם, אתם, אני אוכל, אוכל, אוכל, מקיא שקט, צליל, קול, טוב מימן, הליום, עוד עוד לבן, שחור, חושך, אור חיי, מת, חיי, לא הגיון, רגע, שם, פה חיבור, חיסור, גבול, חופש חיי, מת, חיי, עובש היה, יהיה, עבר, הווה לפניי, אחריי, קרה קורה, פסיק, מחיק, היה, יהיה קרה, קורה, עבר, הווה מימן, הליום, עוד, עוד מוצק, נוזל, חום, קור צדק, מוסר, היפ הופ קרוב, קרוב, קרוב, קרוב קרוב, קרוב, קרוב, קרוב

חמור: "נו מטיף מתי אנחנו כבר מגיעים, כואבות לי הרגליים" משיח: "כשנגיע תדע מה אתה בלחץ, יש לך עבודה שנייה? הכל בסדר" חמור: "מה אני בלחץ? אני סוחב לך את התחת כבר איזה 5000 שנה, אתה חושב שזה קל? בוא בוא תסחוב אותי קצת" משיח: "מה?" חמור: "נו מה? בוא תסחוב אותי קצת זהו אני עומד פה עד שאתה סוחב אותי" משיח: "נו מה יש לך נפגעת פתאום" חמור: "כוסעמק אתה יודע מה? נמאס לי אני פורש אמרו לי שאתה בכלל משיח איסלמי, הבטיחו לי שבעים אתונות ידעתי שאסור לי לסמוך על יצורים עם כנפיים, אבא שלי היה חד קרן הבן זונה בגד באמא שלי בלי סוף". משיח: "מצטער לשמוע, אבל אני לא יכול להמשיך בלעדיך, אם אני לא אגיע עם חמור לא יאמינו לי" חמור: "אז תסחוב אותי" משיח: "נו מה? עוד קצת נגיע!" חמור: "אתה בטוח?" משיח: "בטח, אל תדאג, מפה עד ירושלים זה רק ירידות" חמור: "טוב תן איזה שיחה לאלוהים תראה מה היא אומרת אולי היא תקצר את הדרך" משיח: "לא חושב שהיא פנויה לזה היא אמרה במפורש זה רק אנחנו עכשיו" חמור: "נו יאללה תן שיחה יא קמצן אני אשלם" משיח: "טוב רגע" ויאמר אלוהים צ'יקי צ'יקי אני לא צריך מעריצים כדי להתמקם בין מאמינים , זין על להתנצל אמינם הוא אבא מוזיקלי זה הופך אותי לבן של אל? מיליוני מאזינים שמחכים להיגעל המשיח הגיע, אני פה לכל מי ששואל פרק א' בדרשה הראשונה של עזאזל הגעתי רוכב על חמור מדבר חמור: "בונא הצלצול שלה דפוק" משיח: "לא עונה בקיצור" חמור: "שמעת את זה? לא בסדר, לא בסדר בכלל, לישו היו עונים ישר" משיח: "בסדר אין מה לעשות, אני פה סובל גם כן" חמור: "איזה סובל, אתה תקבל את כל התהילה, מי יזכור את החמור מי? יתנו לי כמה גזרים וישלחו אותי לחווה טיפולית או לקרקס, עזוב אותך זה לא רציני, ובונא הכתבים האלה כבדים רצח על מה כתבו לך שם על אבנים?!" משיח: "כן. אל תדאג אני אצבע לך את הפוני בצבע ג'ינג'י יזכרו אותך לנצח" חמור: "אתה ב, אתה בטוח?" משיח: "כן כן אל תדאג תסמוך עליי" חמור: "טוב. ושמע אולי תהפוך אותי לאופנוע, נראה לי נגיע יותר מהר ככה" משיח: "יודע מה?" חמור: "בונא אנחנו בישראל! לא יכולת לעשות את זה קודם?" משיח: "אמרו לי לחכות לסימן" חמור: "ס'עמק. טוב אז רד לי מהגב". משיח: "תציג אותי" חמור: "מה?" משיח: "תציג אותי" חמור: "גברותיי ורבותיי אני מתכבד...." קהל: "בונא חמור לבן, הוא יימכר טוב בשוק הכרמל" חמור: "אה, משיח?" חמור: "משיח?" חמור: "משיח משיח משיח? איי איי איי איי איי איי!" צ'יקי צ'יקי חמור: "יופי תודה שהתערבת. איפה היינו? דבר אליהם" משיח: "יו"

קח ת'דף נשאר לבד בחדר מפחד לצאת לראות יש בתוכי רוצח מתחבא בין אותיות הפה מלא בדם הלב נחצב זוועות אוי לא, עזוב את המסור פטריוט! מה פתאום! ששוב תסתום, שנים עד לאלבום הם הרסו לך הכל תיקח את הסכין, את המחברת יש מסור לגמור את זה פה שורשים שוטים להרים ת'ראפ מהקרשים הריי חזרת כבר מהמתים אז איפה אתה? האקדמיה שריכחה אותך? הזונה שהיפנטה אותך? חשבתי היא אחרת ולהיפ הופ- קח מחברת נשנה את זה במלל תניח ת'מסור, ונדבר על זה נמאס לי לדבר על זה היינו מדברים שנים עם פסיכולוגים מזדיינים אני זה שירד לגיהנום החזיר אותך מהמתים אני מרחיק את השדים,זוכר? היית שמח לשכוח אותי לא לא לא, ת'לא מקשיב ת'לא מקשיב ת'לא מקשיב נשאר לבד בחדר מפחד לצאת לראות יש בתוכי רוצח מתחבא בין אותיות הפה מלא בדם הלב נחצב זוועות אוי לא, עזוב את המסור פטריוט! מה פתאום! ששוב תסתום, שנים עד לאלבום אתה מסבך אותי אני מנסה להיות אתי סתם נשמע פואטי לא היית אתי, כשקברת את הילד, אני חפרתי אתה עמדת בהלם מגמגם מה עשיתי זה מרושע, אין לך בושה? אני זה שכאבתי ,נמושה! איפה היית, ללמד אותי לכבד גם ת'זונה מטומטם, זאת חולשה! קח אקדח, פתח ניצרה נשאר לבד בחדר מפחד לצאת לראות יש בתוכי רוצח מתחבא בין אותיות הפה מלא בדם הלב נחצב זוועות אוי לא, עזוב את המסור פטריוט! מה פתאום! ששוב תסתום, שנים עד לאלבום הם אונסים את התרבות אז ננסר אותם! אנחנו נסתבך עצור! לאן אתה הולך? זה לא יכול להימשך מתחיל לרוץ, אני צועק זהירות, תנו לעבור! אני מניף את המסור הדם משפריץ לכל מקום אני הופך אדום ואז שומע קול בי מתנפץ בבת אחת הוא צוחק, והגופה מולי זין! מה עשיתי? זה לא מה שרציתי! אל תדאג לא יחסר לאף אחד תיקח את הגופה אני לא מסוגל מרגיש רע אני צריך עזרה אני פה בשבילך אם תגיע משטרה תחתוך להם את הצוואר ביחד עד הסוף המר! נשאר לבד בחדר מפחד לצאת לראות יש בתוכי רוצח מתחבא בין אותיות הפה מלא בדם הלב נחצב זוועות אוי לא לא לא לא! עזוב את המסור פטריוט! פבל פטריוט! פבל פטריוט! מה עשיתי, לעזאזל, מה עשיתי

ברוכים הבאים לברית, הטקס יתחיל מיד. מוזמנים להיפרד מהזין ולאכול חטיף או שניים תכף נתחיל, הרב משחיז כבר את הסכין. רק אל תחתוך! הוא הניף בלי להסס הוא פספס הוא פספס! הזין התפרק האשכים בחדר ריק הילד לא צועק האלכוהול אותו שיתק לחדר הניתוחים עם שקית של אשכים צריכים ת'רבנים איבדנו זמן בחיפושים אפשר לתפור גם בלעדיו הרופא החמיץ פנים הגעתם מאוחר הזין שלכם נפטר אתם יכולים להיכנס אבל תראה הוא עוד גוסס! הוא לא מת נראה כמו נס הוא בקומה, רק נושם זין של לוחם! חבל להתלהב זה יגמר בבכי מר כבר מזמן נפל דבר זהו טופס הנפטר נחכה שיתעורר יש כבר פות! מצטערים אין מה לעשות רק אל תחתוך! זה עוד לא מאוחר שימי ת'זין במים כל עוד הוא קר נחכה למחר, נלך לתופרת ,שמעתי שכבר עשתה פלאים בעבר היא תשפשף תחבר למקל, הוא יתפקד כשיצטרך, יעלה יתקפל אחרת בננו יסבול זה יהפוך למכשול כאישה במחזור אנחנו נוכיח אפילו נצליח להגדיל אשכיו כמו אבטיח נקרא לו ברק, שיהיה גדול וחזק נפנה את החדר של אחותו הקטנה שתישן עם החיות בגינה בגיל המצוות נלך לזונה יתאמן הוא כמו מכונה תחזיקי אשך, שלא יחליק לך לפח הוא טהור כמלאך ונבוך הוא כל כך זכר ויפה וכמעט לא בוכה בחיים לא ידע שנולד הוא נכה נלבישו בשמלות, יתחזקו איבריו תזכרי,לא יהיה איבר כזה אחריו. רק אל תחתוך! [מופל:] התינוק מחכה על הכיסא של אליהו האורחים רצים בורחים הם מלשינים ישר ללאו זורק ברכה, זורק בדיחה, מפרק את הערכה השפופרת מציצה, האמא פה קפצה כנראה שזה נקלט הבלוף הזה נחשף ישר הלך לי הסכין, מוציא קוצץ סיגר עושה את זה שנים, הניסיון שלי מוכח מרגיש את השליחות, אוהב ת'מעמד לגרד עד הפריעה ואז למצוץ עד הקרישה לקצוץ עד הפרישה אולי לרכוש איזו אישה צריך להתרכז, שלא אפשל שלא יהיה ערל פין כדת משה וישראל מנקה ת'עטרה ואז מבריש את הכיפה הכל מוכן ומזומן, הרגע שלי בא מקדש ידיד מבטן כורת הברית אמן תופס את הקוצץ, אומר שמע ישראל

אני רעב, המקרר ריק מוכן לעשות ראפ בשביל סטייק כמה מילים שאני שר קונות בשר? כמה מתוחכמת ההגייה כדי להגיע לרוויה או לשבוע רק מלשמוע שיר ליום? שבוע? חודש? שנה? ואם אוסיף מקהלה עם השכלה אזכה למחילה מלשכת האבטלה שתכיר ביצירה כקללה או מחלה שלא עוברת לה שיר השירים מנה כפולה או לפחות מים כמה מילים צריכות לזרום ביננו שתטבעי לי בעיניים שתיים? אולי, ובינתיים אני רעב המקרר ריק, ואני סוחב מילים סופיות. מילים סופיות ואני רעב מילים סופיות מפחד להישבר מילים סופיות מה יישאר ממני מילים סופיות כשזה יגמר כמה מילים שוות לי ילד? ואם אברא אחות האם אני רשאי לעשות אלבום אחד פחות? כשהוא יקדח מחום, מילים יקנו לי יום אישפוז? כמה אותיות שוות תרופות האם כולן פה לבזבוז? האם מסה בעיתון או שיר בשיעור ספרות יעלים כאב גרון יכיר לי בנכות? האם שפה זרה שווה ת'חזרה? או שפועל עזר לא עוזר למטרה ואם אחליף לשם אחר האם זה יימכר? ואם אנפיק את האותיות אהפוך אותן למניות עם ביקיני, מיניות אסרסר בחריזות אוותר על מטפורות אשאר עירום עם דיו לברוא לברוא האם יצליחו לחרוש את הנייר ועור התוף ולהפוך מילים שחורות לשדה פירות ארוך? האם הם יכנסו לתוך הלב כל כך עמוק עד שנייר לבן יצבע בצבע הירוק? יממן לי ת'בדיקות יוציא אותי מפה ייתן לי קצת לישון ולהפסיק לדאוג או שאני סוחב רק מילים סופיות? מילים סופיות ואני רעב מילים סופיות מפחד להישבר מילים סופיות מה יישאר ממני מילים סופיות כשזה יגמר לוקח דף כותב משפט ואז מוחק בבת אחת מרגיש רע, כותב משפט ואז מוחק בבת אחת אני רעב כותב משפט ואז מוחק בבת אחת רואה מבט כותב משפט ואז מוחק בבת אחת זה מתפקשש כועס ,לרגע מהסס מתפלל לנס מקווה שדיו נמס הופך ללחם מפרנס חייב להתאפס להמשיך ולטפס ואז נופל ומפקפק אם מילים יצליחו להיות כל מה שרציתי להיות בלילות, כששיננתי ת'מילון והתחלתי לכתוב להפוך חושך לאור כל מה שיש לי-דיו מה שאני זה אותיות האם אוכל לחיות ממילים סופיות? מילים סופיות ואני רעב מילים סופיות מפחד להישבר מילים סופיות מה יישאר ממני מילים סופיות כשזה יגמר

אני רוצה רק לסיים את זה רוצה אך מפחד מזה רוצה נא להשתחרר וזה חוזר. לרדוף, יותר. השק הזה כבד, הכתפיים בוערות אני צועד כבר שעה וחצי בתוך היערות של בן שמן, השמש עוד ישנה אז הפנס שלי מוביל אותי דרך יללות זה כבר לא משנה לי כמה זה יעלה לי, הבור מוכן, סוחב את השק והלב מתחיל להתכווץ לי משאיר עקבות אבק, היא נופלת בבת אחת, בלי להתנגד תוקע את המעדר כל כך עמוק אנחנו עושים אהבה סוף סוף מוציא בקבוק של בנזין ששמרתי מהמנגל שאביה הזמין הבאתי בקבוק יין אני זוכר שופך על הכל, לא משאיר טיפה יבשה ואז לפתע נקישה חלשה מלמול לא מוסבר פתאום, זאת בטח הרוח , משתעל בדיוק כשהפסיקה לילל בזמן שאני מצית את הגפרור שנדלק בדיוק ב-מ' הסופית כשאני אומר לה שתישרף בגיהנום! וזורק. נהנה מהבעירה אף אחד לא צועק אני רעב, והריח השרוף מוציא מיציי כיבה, אני מתגרה ממה שעשיתי מרים את המעדר המדמם ומתחיל ללכת אומר לעצמי אני רוצה אח! אמא ילדה לי רק אחיות שמטפלות בחולים הטלפון מצלצל בכיס השמאלי אין מה למהר לענות אף אחד כבר לא מחפש אותי.

חוזר להתהלך ברחובות אני עולה בלהבות לידי מכוניות חולפות בני אדם מאחורי שמשות, הם רואים אותי נשרף? כנראה שלא, אני תוהה איך הילתי לא שוברת זכוכיות גורמת לאוויר בכריות להיפתח האם הרגשתי שולית כל כך? מוציא ת'פלא מהכיס, מביט בתמונה שלך, ומקבל זרם חזק שגורם ללבי לרדת אל תוך המחברת מתהלך ללא לב עם חלל שהולך ונפער ונהיה מכוער הם לא יודעים - זה לא אני עכשיו הירח מעליי, אני בים שיכור מכאב, עם חור בגופי סולח לך. את יכולה לצאת ממני בשקט תוציאי רגל ועוד רגל השארת אותי בלי רגש אני אמצא כבר דרך לסתום את החלל עם הדמעות שלא בכית עליי בכלל רוצה ת'זמן שלי בחזרה רוצה ת'זמן שלי בחזרה אולי תבכי עליי בחזרה! איפה מעיין הנעורים שלי? נסחפתי לשובר גלים,נשברתי הטבעתי ספינה אחר ספינה שמשיטה לי עוד תמונה שלך המים מלוחים הם מבכים אותך מדוזה, הנחשים יוצאים מתוך מוחי עכשיו צפוף כאן שפתיים מתקשות כבר לא ספוגות בנשיקות החום עולה מציף בי הזיות עולות על גדותיהן מביט בבחורה ממול הפכה להיות גוש אבן בועט לה בפרצוף מרסק אותה עד עצם היותה רץ רחוק ומתפרק צועק זונה! תראי מה גרמת לי לעשות את בוכה? סולח לך את יכולה לצאת ממני בשקט תוציאי רגל ועוד רגל השארת אותי בלי רגש אני אמצא כבר דרך לסגור את החלל עם הדמעות שלא בכית עליי בכלל. רוצה ת'זמן שלי בחזרה רוצה ת'זמן שלי בחזרה אולי תבכי עליי בחזרה אולי תבכי עליי בחזרה סולח לך. כרמל.

אז ניגשתי אליה ואמרתי לה "היי" היא הסתכלה בחזרה ואמרה "ההיי שלך לא מוצא חן בעיניי" "לא מוצא חן בעינייך?" שאלתי "מה כבר יכול להיות לא מוצא חן בעיניך זה רק היי, עוד לא אמרתי לך דבר פילוסופי אחד על חיי" היא הביטה בשלילה ואמרה שזה לא ההיי אלא איך שאמרתי אותו שזה לא ההיי שהיא מחכה לו. אז כחכחתי בגרוני שיניתי את המבט בעיניים שלי לרומנטי הוצאתי מתוך תוכי את כל הכלים הפילהרמוניים, נגן את זה בלה מיז'ור אמרתי למנצח והוצאתי לה "היי!" שישבה לה את הלב וכל מה שהיא אמרה לי שזה מזכיר לה היי של מישהו אחר שהיא כבר יצאה איתו בעבר וזה לא הסתדר אז ניסיתי להגות לה היי לא קונבנציונלי כזה שאי אפשר לשחזר בלי רגשות אמוציונליים והיא רק נשארה שם עומדת בלי להגיב יותר מידי. אז הבאתי לה היי פשוט, אולי והיא כבר הפסיקה להגיב בכלל לחשה לי "דיי שזה יותר מידי" אז אמרתי לה "איך זה יותר מידי אם אפילו לא נתת לי הזדמנות?" מאז ההיי שלי התחיל להתנהג באלימות נותן היי חסר חיים כזה שנתונים למענה של סקר טלפוני, או לשכנים במעלית שאתה רואה רק כשהם זורקים את הזבל המטפטף עם שאריות של מקרוני; נראה אותן עכשיו מוצאות עוד "היי" אחד כמוני.

צלצולים בתוך אוזניי חזק מצלצלים לי לי לי לי לי לי ואם אני כלוא בתוך ריצה אין סופית האם אני בכלל חופשי? זה בוקר קר הקור לא זר מבט קצר, אין התראות אני מפחד, שזה הסוף בולע רוק מרגיש כלוא בתוך צינוק סימן לרוץ הקור בחוץ שותה קצת מים ותוהה מה אם לא אחזור? קולות של שדים נכנסים למוחי , רץ אל סופי אולי מה שיש בתוכי הוא בכלל לא שלי צירוף מקרים ייחודי, מחזיק רק אותי התחלתי בספרינט מרגיש עוד איטי הראש לא חד הגוף לא צעיר, מגדל ילדים בשק אשכים שהולך ונרקב מה שיש בי עכשיו לב מאוכזב שרוך שנפתח גרון שנשחק, מעלה רק אבק תוהה אני חיי? צלצולים בתוך אוזניי חזק מצלצלים לי לי לי לי לי לי ואם אני כלוא בתוך ריצה אין סופית האם אני בכלל חופשי? צריך גם לנשום, לנשוף, לנשום, לנשוף לתת לשריר לגדול בתוכי - אדרנלין המרחקים - שדות פתוחים ברחוב- אין אנשים בשעון- רק מספרים את מי אני מרשים? רץ למרחקים כואב לי וממשיך השרירים שלי תפוסים להרגיש חופשי רק אני יודע לכוד במציאות היומיומית כלוא בתוך ציפיות לא שלי, להיות לא שולי שוליים צרים, אני רץ מרחבים כה רבים נעליים בלויות אין פה אף מים זורמים, רגליים קצרות מבטים כה חדים, דרכים צדדיות, המון עליות אף ירידה לא שיפרה במעט, דפיקות לב איטיות, הסוף קרוב, אם זה לא יעבוד, ארוץ את הכל אתרסק ואדום קילומטר ארבעים איפה הסוף? צלצולים בתוך אוזניי חזק מצלצלים לי לי לי לי לי לי ואם אני כלוא בתוך ריצה אין סופית האם אני בכלל חופשי? צריך גם לנשום, לנשוף, לנשום, לנשוף לתת לשריר לגדול מתחיל בריצה, אזיקים נסגרו על רגליי הם צמודים הדם לא זורם- מאדים , מאבד עוד חמצן חיוני צועק לדממה, אין לי עונים, אני לא מבין ת'סיבה לא חתמתי חוזה על חיי מושך ברגליי מתעייף, רואה שם צינוק, מלא בדפים משיריי מורם כתינוק, התייבשות מביאה הזיות לא מסוגל להגיע לראות מה כתבתי אולי לא נשאר לי בכלל כח לרוץ כבר שעות מזיע ספרות על בטון, מספרות על מרחק שעברתי מרגיש כמו מיליון קילומטר מעל ומעבר למה שספרתי כאב כפות הרגליים לא גרם לי לשוב לאחור, להפסיק את הכל טירוף שפועם בגופי לרוץ כה רחוק מפחד לא לזכור צריך גם לנשום, לנשוף, לנשום לנשוף, לתת לשריר לגדול צלצולים בתוך אוזניי חזק מצלצלים לי לי לי לי לי לי ואם אני כלוא בתוך ריצה אין סופית האם אני בכלל חופשי? צריך גם לנשום, לנשוף, לנשום, לנשוף לתת לשריר לגדול

למה משחקים במלחמה? למה נלחמים במשחקים? מי עומד מאחוריי מי נמצא פה לצידי? איפה השירים, המשחקים? מי הם המשחקים? מי משחק במונופול? מי צמא לרמז? מי מרכיב ת'פאזל מי קופץ לבד על חבל? מי המנצח מי מי פה המפסיד ומי מי מחליט על החוקים? מתחרקש עם השופטים לא מוצא ת'חיבורים איך אני מרגיש נבדל משחק עם האמת משחק על החובה איך אני שובר את השיא מתעלה מעל עצמי לשחקן הקבוצתי רק על הקווים מסתובב על הגב שלי קופימבו מכיר ת'אנשים שמשחקים איתך רק פינג פונג? כמה חיים עוד נשארו לי אז איך שיר נולד? כמו משחק, זה מתחיל באות אחת ואז נמחק עובר מיד ליד ואז נדבק בונה מגדל של זמן עד שבא אחד חדש נולד לי שיר, ביום סוער המון צירים אני זוכר משקל כבד תינוק בריא, הוא זז מהר נברא וכבר גדל לתוך דואט אני מוביל אותו איתי והוא לומד לעלות סולם עד שידע להתייצב מתעצב בין אחיו מרגיש שונה מפתח קול אחר תוך דקות הוא כבר פורס אל השכן להתארח עם מפתח לליבו משנה את צורתו מציג ת'צמו כסולו, תשיר את זה איתו הוא יזמר לך סיפור על דיו לכוד- יצא מכלוב וכשילדים לוקחים אותו הוא מתנגן בתוך ליבם גדל איתם, ולא הופך מאוס נשאר כסוד כמוס בתוך אדם שמתבגר נזכר איך בילדות היה לו שיר חבר שלא אמר יותר ממה שהוא אומר האם זה יתכן שהוא אחר וגם זהה בכל פעם שיתנגן או ששיר נולד עם יכולת לא להזדקן אז איך שיר נולד? כמו משחק, זה מתחיל באות אחת ואז נמחק עובר מיד ליד ואז נדבק בונה מגדל של זמן עד שבא אחד חדש